פסק-דין בתיק ת"ק 002136/03

1.         התובע התקשר עם הנתבעת בהסכם מיום 18/9/00 למתן שרות ביקור רופא ורכישת לחצן מצוקה.

לטענת התובע, לא היה מרוצה מהשרות מאחר ומספר פעמים כשהזמין רופא, הגיע הרופא לאחר שעתיים ופעם אחת, לא הגיע כלל. עוד טען התובע כי הינו סובל מדום נשימה בשינה לפיכך ומשום שלא היה מרוצה מהשרות, הודיע לנתבעת על הפסקת ההתקשרות, החזיר את לחצן המצוקה שסופק לו על ידי הנתבעת ודרש לקבל את כספו בחזרה.

2.     הנתבעת טענה כי ההסכם עליו חתם התובע הינו הסכם לרכישת לחצן מצוקה ומתן שירות ביקור רופא.

הנתבעת טענה כי היות והתובע רכש את לחצן המצוקה אשר הותקן בביתו ביום 11/10/00, אין הוא זכאי לבטל את עסקת המכר הן על פי הדין והן על פי הוראות סעיף 3 להסכם על פיו במקרה של ביטול ההסכם, לא יהא החזר על מכשור.

כן טענה הנתבעת כי התובע לא פירט בהצהרת הבריאות עליה חתם עם חתימת ההסכם, כי הינו סובל מדום לב בשינה וכי התובע פנה לראשונה בתלונה על השרות שקיבל, רק בחלוף שנה וארבעה חודשים מיום חתימת ההסכם ולאחר שהזמין שרותים מהנתבעת מספר פעמים.

3.     התובע הודה בעדותו כי לא ציין בהצהרת הבריאות כי הינו סובל מדום נשימה בשינה וכי הזמין שרות ביקור רופא מהנתבעת כשלוש או ארבע פעמים אך לטענתו באחד המקרים, הרופא הגיע לאחר שעתיים ובפעם נוספת הרופא לא הגיע כלל והוא פנה לשכנו הרופא, על מנת שיטפל בו.

התובע העיד כי פנה לנתבעת והודיע על רצונו לבטל את ההסכם כאמור במכתב מיום 11/12/01,

ת/2 וכי החזיר לנתבעת את לחצן המצוקה שנשלח אליה בדואר רשום ביום 5/12/02 על פי האישור, ת/4.

יש לציין בעניין זה כי הנתבעת הגישה ביום7/7/03 הודעה לבית המשפט בתגובה להצהרת התובע כי שלח את לחצן המצוקה בדואר רשום על פיה בירור במשרדי הנתבעת העלה כי לחצן המצוקה אינו נמצא ברשותה.

4.         לאחר ששמעתי ובחנתי טענות הצדדים, הגעתי למסקנות הבאות:

א.         התובע לא הוכיח נסיבות המצדיקות ביטול ההסכם מלכתחילה. טענתו כי עצם העובדה שלא דיווח על תסמונת דום נשימה בשינה בהצהרת הבריאות שמילא במועד ההתקשרות, מצדיקה את ביטול ההסכם, אין לה על מה שתסתמך שכן זכות הביטול נתונה, במקרה זה, לנתבעת ולא לתובע.

למקרא ההסכם עולה כי מדובר בהסכם למתן שרותי ביקור רופא על פי הזמנה וכן שרות לחצן מצוקה הכולל הזעקת שרותי חירום לרבות פינוי באמבולנס במקרה הצורך.

לגבי שרות ביקור הרופא, אין בהסכם כל הוראה לגבי טווח הזמן בין מועד ההזמנה למועד ביקור הרופא אך ברור כי אין מדובר בשרותי חירום וטווח זמן של שעתיים בין מועד ההזמנה למועד הביקור כשאין מדובר בבעיה רפואית דחופה המצריכה טיפול רפואי מיידי, הינו סביר. התובע לא טען כי נזקק לפינוי באמבולנס ובמידה וסבל מבעיה רפואית דחופה שהצריכה טיפול מיידי הרי השרות כולל פינוי באמבולנס, מה שככל הנראה לא היה דרוש בנסיבות.

ב.         על פי ההסכם, בחר התובע באופציה של רכישת לחצן המצוקה בתשלום חד פעמי בסך של 2,200 ש"ח ולא באופציה של שכירות. משמדובר בעסקת מכר ובהעדר טענה כי לחצן המצוקה לא היה תקין, אין התובע זכאי לבטל את העסקה לאחר חלוף למעלה משנה ממועד ההתקשרות.

התובע טוען כי שלח את לחצן המצוקה לנתבעת בדואר רשום ביום 5/12/02, למעלה משנתיים ממועד ההתקשרות אך כאמור בהעדר עילה לביטול הסכם המכר, אין בפעולה חד צדדית זו של התובע כדי לבטל את העסקה.

ג.          אשר לשרות ביקור רופא, מדובר בהסכם שנחתם ביום 18/9/00, לתקופה של ארבע שנים, עד ליום 18/9/04.

סעיף 3 להסכם קובע כי: "מוסכם ומוצהר בזאת ע"י שני הצדדים כי לא יהיה ניתן לבטל את ההסכם לפני תאריך סיומו דלעיל ע"י מי מהצדדים".

בנסיבות העניין, סבורה אני כי התנאי הקבוע בסעיף 3 להסכם בדבר העדר אפשרות לבטל את ההתקשרות כשמדובר בתקופת מנוי של ארבע שנים, הינו בלתי סביר.

נציג הנתבעת הודה למעשה כי בפועל למרות האמור בסעיף 3 להסכם, כאשר מנוי מבקש להפסיק את השרות, מוצע לו לבטל את ההסכם על פי ההסדר שנקבע בסעיף 3 להסכם במקרה של פטירה. יחד עם זאת, הודה נציג הנתבעת כי אין בידו להראות כי ההסדר האמור הוצע לתובע בעקבות בקשתו של התובע, ת/2, לבטל את ההתקשרות.